החלטה בתיק מ"ת 57652-11-11

מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, כי ביום 29.11.11, בשעה 23:00, שהה בשטחי המדינה שלא כחוק. אל עבירות אלו לא נלוו עבירות נוספות.

במהלך הדיון שבפניי, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של חשש מהימלטות מן הדין.

בסופם של דברים, הציג את דודו של המשיב, אזרחי ישראלי, מי אשר אמור לשמש ערב להתייצבותו של המשיב לדיונים בעניינו.

לדבריו, חרף העובדה כי תלוי מאסר על תנאי, אין לומר כי הערב שבפנינו לא יוכל לדאוג להתייצבותו לדין. המדובר במי שאין לו כל עבר פלילי, מוכן לשלם סכום כסף משמעותי לצורך הבטחת התייצבותו של המשיב לדין, וב"כ המבקשת לא סתר טענה זו.

מנגד, ב"כ המבקשת, מפנה בעיקר לעובדה, כי היה והמשיב יורשע, זה צפוי לרצות עונש מאסר משמעותי של לפחות 3 חודשים, וזאת נוכח המאסר על תנאי העומד נגדו. בנסיבות המתוארות החשש להימלטות הינו משמעותי עד מאוד ולכן לא ניתן להסתפק בערבות המוצעת.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועברתי על ההרשעה הקודמת בעניינו של המשיב, וכן נתתי דעתי לפסיקה הנוגעת, לא מצאתי כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב כפי שעותר לה ב"כ המשיב.

כאן המקום להזכיר, כי החלופה המוצעת אינה כוללת כל רכיב של פיקוח, הלכה למעשה. המשיב משוחרר חזרה לרשות, כאשר "הסנקציה" העיקרית, אשר יכולה להבטיח את התייצבותו לדין, נעוצה בהפקדה כספית.

אשר המשיב שבפנינו צפוי, כאמור, לרצות עונש מאסר משמעותי, לא מצאתי בסנקציה הכספית ככזו שיכולה ליתן מענה לחשש להימלטות מן הדין.

לציין, כי ביהמ"ש בגז"ד מיום 14.11.10, לקח בחשבון את העובדה, כי למשיב אין עבר פלילי, והן את החג שהיה בפתח, והסתפק בעונש של 8 ימי מאסר בפועל, תוך שהוא שם את עיקר הדגש על ענישה עתידית בדמות מאסר על תנאי מרתיע.

במקרא הודעתו של המשיב במשטרה, זה היה מודע היטב למאסר שהיה תלוי ועומד נגדו, וחרף זאת לא חשש מלחזור על מעשיו, כאשר בכוונתו למצוא עבודה בישראל, חרף העובדה כי זה אינו מחזיק אישור כדין.

עוד אציין, כי המדובר בתיק בו המשיב מודה, וקבוע למענה בעוד כשבועיים, כך שיש להניח שההליכים העיקריים עתידיים להסתיים בפרק זמן קצר ביותר.

צודק ב"כ המשיב, כי לא ניתן לפסול על אתר כל אזרח ישראלי נוכח העובדה כי לאזרחי ישראל ישנו איסור להיכנס לשטחי הרשות, ואילו היה מדובר בנתון היחיד הרלבנטי בעניינו של המשיב, הייתי מורה על שחרורו של המשיב, אולם בהצטרף האיסור כאמור לעיל אל המאסר על תנאי, והן התנהלותו של המשיב כפי שתואר לעיל, לא מצאתי להורות על שחרורו.

בנסיבות המתוארות הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ב, 04/12/2011 במעמד הנוכחים.